רוני יקרה וקבוצת האביב בהימאליה..
התחלנו את הטיול ממצבים שונים בתודעה- חלקינו בערות, חלקינו בשינה ורובנו בתחושת חלום..
לאט לאט התגבשנו לנו לקבוצה שהולכת בתלם. בתלם שלך רוני..
לאורך כל הטיול הוכחת לנו איך בחרת את מחמדיה של צפון הודו אליהם את מתחברת ואוהבת והגשת לנו את הודו דרך העיניים שלך שמאד מאד אוהבות את המגוון, השונה והמיוחד בהודו.
הלכנו איתך מאמריצ’ר ממקדש הזהב וממפעל החמלה הענק שמאכיל אנשים בנתינה מרגשת, ובמעבר הגבול שמחנו ורקדנו במסיבה. משם עלינו אל הרוח הגבוה באזור דרמסאלה, אל החברים והכמו משפחה שלך בכפרים נאדי, דרמקוט ובבגסו. חווינו ארוחות מדהימות, ערב מוזיקלי אותנטי, שיעור בישול של רג’ני המדהימה ושם הכרנו לעומק יותר את העם הטיבטי ודרכו הקשה, מקדש הדלאי למה, הנזירים, הילדים והמשפחות. שתקנו במדיטציה בטושיטה ואפשרנו לעצמנו להיפגש עם מי שאנחנו ולהיפתח להודו ובכלל…
במקלוד גאנג’ חגגנו סדר פסח מרגש עם מצה שמורה וצמיחה פסיכולוגית מפתקים אישיים עם שירי ההגדה וקמנו לבוקר שבו חצינו הרים כמו סיירת מטכ”ל בג’יפים אותם הובילו הנהגים המופלאים והמקצועניים שארגנת לנו. הגענו לשיא וערכנו פיקניק מקסים בנוף שמיימי ומשם היישר למנאלי, הכי קרוב שאפשר להימאלייה…קמנו לבוקר עם פנים להרים שהותירו אותנו ללא מילים….נשמנו עמוק, רקדנו בדשא ויצאנו לטיולים בכפרים מקסימים, ביער מדיטטיבי ממש, הליכות בנופים שלא נוצרו המילים לתאר אותם אלא רק לומר שוב ושוב כמה מדהים הכל…לא ויתרת לנו על טבילה במעיין הקדוש החם ויצאנו לדרך לג’יבהי היפהפיה. שוב פגשנו חבר כמו אח וגם כאן הרגשנו שנכנסו למשפחה עם ללי ורישי…בנוף המדהים בגג של ללי פגשנו את היוגה ואחרי הליכה בגובה רב לנקודת 360 מעלות אנשים שכבו על האדמה עצמו עיניים ונשמו עמוק לתוך טבע עצום.. עם תמונה מרהיבה זו הגענו לפסטיבל הקטן של אנשי הכפר, חווינו איך הכל נעצר ומה שחשוב עבור האנשים הוא לכבד את הקדוש השכן שבא לבקר את הקדוש בכפר…
עלינו מג’יבהי עוד יותר גבוה להליכת בוקר סביב אגם קדוש ומשם למעבר בגובה 3400 מטר ובנקודת תצפית של 360 מעלות ראינו אותך נפעמת כמו היית כאן בפעם הראשונה ואנחנו משתוממים איתך מהנוף. טיולי ההליכה איתך ביער אפשרו לנו לעצור לרגע נוסף את המרוץ ולהתכנס אל הטבע העצום והמרהיב. תמונות הפרחים המרהיבים, קופי הבר וסוסי הבר נשארו חקוקים בתוכנו. גם כשחשבנו שאת לא יודעת לאן את נוסעת למדנו לסמוך והגענו לריטריט שגם פה נעתקו המילים מפינו נוכח שקיעה מדהימה שעטפה חדרים יפהפיים בנוף תפוחים שמיימי.
ועוד המשכנו לעיר שימלה המודרנית שבה הראת לנו פנים נוספות של הודו ויחד איתך חווינו ולמדנו את ההיסטוריה של ההודים והבריטים לאורך מאות בשנים ושוב בקרנו מנזר טיבטי הקשבנו בתשומת לב לשירי התפילה ולכאב שחשים הטיבטים.
ברכבת הצעצוע המהממת דלגנו בקלילות לעיר צ’נדיגר ואחרי גן סלעים ופסלים בחום נעים… הגענו למלון האחרון.
הערב אנחנו פה שעות ספורות לפני החזרה כל אחד לעולמו ולביתו…
קבלנו כאן את הודו שלך וכל אחד מאיתנו יש לו ההודו שלו שחווה כאן, שנחווה כאן, שחדר בנו כאן.
הודו היא מסע, מסע לתוך עצמנו מסע לתוכנו לעבר להווה ולעתיד של כל אחד מאיתנו, היתה לנו הזכות שליוית אותנו במסע הדרך ואיפשרת לנו לראות מראות אלוהיים, לטעום את התבלינים המיוחדים דרך האוכל המגוון, להקשיב לקולות והצלילים, להריח את הריחות המיוחדים ולגעת בהודו כפי שאת אוהבת וכפי שהיום אנחנו חוזרים איתה הביתה בתוכנו.
כל עושר החוויות הזה והצבעוניות הסוער רק מדגיש את העבודה הקשה שעשית מאחורי הקלעים ובמשיכת מכחול אחת בה ניהלת את כל נותני השרות שעשו הכל כדי להנעים לנו את הזמן על מנת שנשב כאן הערב ביחד ונוקיר לך תודתנו.
תודה שהלכת איתנו לאט כשהיינו צריכים, תודה שנתת יד תרתי משמע, תודה ששאלת מה שלומנו והתייחסת, תודה שענית על כל שאלה, תודה שפתרת בעיות בקלילות, תודה שלא תמיד סיפרת לנו מה תכנון היום ויכולנו להנות מהפתעות קטנות בדרך, תודה שהיית גמישה עם כל אחד ואחת על פי צרכינו, תודה שהיית קשובה לנו והכי תודה שבעצם ממש ראית אותנו…
אז רוני יקרה, תודה שהכרת לנו את הודו שלך ותודה על הכל. נמשיך להיפגש עמך בתוכנו וגם במציאות כל אחד ואחת על פי אישיותה ואישיותו.
לימדת אותנו ששלושת אבני החן של הבודהיזם הם:
המורה, הלימוד והחברותא ואנו כולנו מרגישים שהיית לנו מורת הדרך בנבכי הודו, ספגנו מכאן שעות לימוד בודהיזם, מנטרות, היסטוריה של עמים, פילוסופיה, פסיכולוגיה ומיתולוגיה בודהיסטית וזה הלימוד שאותו אנו לוקחים איתנו. ואבן החן השלישית היא החברותא, שאין ספק שנוצרה כאן קבוצה מיוחדת במינה עם יכולת הכלה וקבלה ונתינה בינינו המשתתפים. ומכאן שזכינו כולנו בסינרגיה של אבני החן שהענקת לנו.
וכעת בנוכחות מלאה ברגע הנוכחי, אנחנו כולנו, מחברים תפילותינו הצנועות ואומרים לך תודה מלאה וגדושה באהבה ומאחלים שתמשיכי לעשות את מה שאת אוהבת ועם האנשים שאת אוהבת. תמשיכי לחיות בזמן הודו- הודו שאת אוהבת כל כך ולגעת בהבנה העמוקה שאת, כנראה, לא סתם כאן…
באהבה
קבוצת אביב בהימאליה – אפריל 2022.
