לכולם ברכות ושלומות,
עשרים וחמישה יום ארוכים ומלאים של מסע עברו עלינו. תוך כדי המסע הימים נראו כמו נצח,עולם אחר. נראה היה שהתרחקנו מכל המוכר והידוע . חוויות מרגשות, טכסים מרגשים,אנשים מקסימים מסבירי פנים, כפריים יפים ועדינים שחיים לאורך מקורות מי הקרחונים מפרי אדמתם -שארחו אותנו בשמחה בבתיהם הדלים. רועים סחופי רוח קור עז ושמש יוקדת- שארחו אותנו באוהלים הכמעט ריקים.
נופי בראשית של הרים יערות וקרחונים,אנשי בראשית בהימליה,סובלנות,סבלנות,פשטות. כבישים ונהיגה בלתי אפשריים (היו לנו נהגים מעולים)ואין מלחמות אגו בין אדם לחברו- להיפך עזרה הדדית, ויתור הדדי, כבוד הדדי,הכל מסתדר, ללא כעס או צעקות.קבלת האחר בשמחה,ללא שיפוטיות. הבנה שאנו כאן עוברי אורח, לזמן קצר ולא מותירים שום סימן על ההרים והנופים הנצחיים … הבנה שאפשר גם אחרת…
לא קלה היתה הדרך,נסיעות וימים ארוכים, הדרכים מרביתן קשות ומרהיבות בנופי בראשית, שקיעות צבעוניות יפיפיות,היו לילות של קור עז באוהלים, תנאי לינה לא ממש מפנקים (זה מה שיש),לעיתים לא קלים, אך מלאי הדר נוף קדומים וריגושים.
רבות מהחוויות היו בזכות המדריך דורון שהינו אדם ותופעה בפני עצמה. ידע רב ונסיון,ששם דגש על היש והיפה,על האדם והנוף ,וידע להביא אותנו למקומות המיוחדים הללו, וצוות המדריכים הצעירים המיוחדים שהביא.
ואז עולים על מטוס שמעביר אותך לעולם אחר ולזמן אחר. הכל קורה מהר מדי.
שבנו הביתה אולי קצת שונים,אולי קצת אחרים,כך אני מקווה. אם הצלחנו להפנים קצת מהעולם האחר,ללמוד משהו מהחוויה המיוחדת שחווינו ,הרי זה משובח.
כידוע כבר ביקרנו בכמה מקומות מיוחדים בעולם. המסע הזה יכנס לפנתאון החוויות הגדולות!
יקח עוד זמן להפנים ולהבין את החוויה.
אסתי עדי
