אוטי Ooty, עיירת ההרים Hill Station היפה והחשובה, אשר שוכנת במחוז ה’נילגיריס’ Nilgiris שבטאמיל נאדו.
השם הרשמי של המקום הוא Udagamandalam, אבל פרט למקומיים, רוב האנשים מוותרים על שבירת השיניים וכולם מכנים אותה בחיבה – אוטי.
בגובה של כ-2,200 מטר מעל פני הים, מזג האוויר הצונן כל השנה, גרם לפיתוחה של העיירה וסביבותיה על ידי הבריטים החל מראשית המאה ה-19.
לפני הגעת הבריטים כל האזור היה מכוסה יער ומיושב בדלילות רבה על ידי בני שבטים, בעיקר שבט הטודה Toda Tribe, שבאופן מסורתי נודעו כמגדלי הבאפלו וגם סגדו לבאפאלו כאל פטרון שלהם. היום, פרט לימי החגים והחתונות שלהם, בני השבט אימצו את הלבוש, השפה ואורח החיים הטאמילי הרגיל ויהיה קשה עד בלתי אפשרי לזהות אותם ‘ברחוב’. אך בשולי הכפרים שלהם, בהם ניתן לבקר, אפשר למצוא את השריד לתרבותם הייחודית בבקתות הפולחן הייחודיות שלהם.
הבריטים הביאו איתם להרי הנילגיריס גם את גידול התה שהפך להיות משמעותי באזור אוטי וגם הביא תושבים מהמישורים של טאמיל נאדו שבאו בכדי לעבוד ולשרת והתפתחה גם חקלאות, בעיקר גידולי פירות.
באזור אוטי יש גם המון בסיסי צבא. שדה התעופה הקרוב נמצא בעיר קוימבטור Coimbatore (העיר השנייה בגודלה בטאמיל נאדו, אחרי צ’נאי) כ-90 ק”מ וכ-3 שעות נסיעה בדרך יפהפייה. אוטי גם מחוברת למייסור שבקרנטקה (כ-130 ק”מ).
מהאטרקציות הבולטות באוטי אציין את נסיעת רכבת הקיטור המדהימה שעולה מהמישורים אל אוטי, ביקור בכפר של שבט הטודה, את מקדש האלה מאריאמאן בלב העיירה, שיטוט בגן הבוטני אחה”צ וביקור במטעי תה ומפעל תה.
בגדול אפשר לומר שהאטרקציה העיקרית של אוטי זו הערבוביה של האווירה הקולוניאליסטית שעדיין מאד מורגשת, עם הרחוב והתושבים הטאמיליים וכמובן הנופים היפים ומזג האוויר הממוזג תמיד. גם כשהמישורים לוהטים – באוטי קריר ממש כל השנה, מה שהופך אותה ליעד מאד פופולארי לתיירות פנים במיוחד בחודשים החמים של הודו.
