מסע נשים רוחני ללדאק

לכולם ברכות ושלומות,
עשרים וחמישה יום ארוכים ומלאים של מסע עברו עלינו. תוך כדי המסע הימים נראו כמו נצח,עולם אחר. נראה היה שהתרחקנו מכל המוכר והידוע . חוויות מרגשות, טכסים מרגשים,אנשים מקסימים מסבירי פנים, כפריים יפים ועדינים שחיים לאורך מקורות מי הקרחונים מפרי אדמתם -שארחו אותנו בשמחה בבתיהם הדלים. רועים סחופי רוח קור עז ושמש יוקדת- שארחו אותנו באוהלים הכמעט ריקים.

נופי בראשית של הרים יערות וקרחונים,אנשי בראשית בהימליה,סובלנות,סבלנות,פשטות. כבישים ונהיגה בלתי אפשריים (היו לנו נהגים מעולים)ואין מלחמות אגו בין אדם לחברו- להיפך עזרה הדדית, ויתור הדדי, כבוד הדדי,הכל מסתדר, ללא כעס או צעקות.קבלת האחר בשמחה,ללא שיפוטיות. הבנה שאנו כאן עוברי אורח, לזמן קצר ולא מותירים שום סימן על ההרים והנופים הנצחיים …            הבנה שאפשר גם אחרת…
לא קלה היתה הדרך,נסיעות וימים ארוכים, הדרכים מרביתן קשות ומרהיבות בנופי בראשית, שקיעות צבעוניות יפיפיות,היו לילות של קור עז באוהלים, תנאי לינה לא ממש מפנקים (זה מה שיש),לעיתים לא קלים, אך מלאי הדר נוף קדומים וריגושים.

רבות מהחוויות היו בזכות המדריך דורון שהינו אדם ותופעה בפני עצמה. ידע רב ונסיון,ששם דגש על היש והיפה,על האדם והנוף ,וידע להביא אותנו למקומות המיוחדים הללו, וצוות המדריכים הצעירים המיוחדים שהביא.
ואז עולים על מטוס שמעביר אותך לעולם אחר ולזמן אחר. הכל קורה מהר מדי.
שבנו הביתה אולי קצת שונים,אולי קצת אחרים,כך אני מקווה. אם הצלחנו להפנים קצת מהעולם האחר,ללמוד משהו מהחוויה המיוחדת שחווינו ,הרי זה משובח.
כידוע כבר ביקרנו בכמה מקומות מיוחדים בעולם. המסע הזה יכנס לפנתאון החוויות הגדולות!
יקח עוד זמן להפנים ולהבין את החוויה.
אסתי עדי

לדורון שלום

כבר הרבה זמן אני רוצה להודות לך על המסע החווייתי שעברנו איתך ובזכותך.

בשבועיים הראשונים כל לילה חזרתי להודו ומאז ממשיכה לעבד את החוויה.

אפשר להגיע לאיזור הזה, להתפעל מהנופים מהאוכל ומהפסטיבל אבל לא היינו
זוכים למפגש הבלתי אמצעי עם האנשים, תרבותם, אורחות חייהם והאוכל הנפלא
שלהם בלעדיך. היכולת שלך להתחבר לאנשים ודרכך לאפשר לנו להתארח בבתיהם
לשאול שאלות, לראות איך הם מנהלים את חיי היום יום ולשמוע על חיי הכפר, היחס
לזקנים ולנוער, כל אלה הם ההבדל בין טיול טוב לטיול מצוין, בין טיול בהודו ללגעת
בהודו ובמיוחד בחבל ארץ כל כך מרוחק ומיוחד.

לא היה לי קל, לא הימים הממושכים לא הנסיעות הארוכות והמפותלות בשעות החושך ולא הקור אבל כל הקשיים מתגמדים מול החוויות המהנות המרגשות
והמעשירות שעברנו. שמחה שהחלטנו על מכונית נפרדת ומודה מקרב לב לשני הנהגים הנפלאים שלנו .

ארבע פעמים חרשנו בהדרכתך את הודו וכל טיול היה עבורי חווית חיים. לא יודעת מתי אבל להודו עוד אחזור וזה בגללך דורון.

תודה על הכל, שתמשיך לעשות את מה שאתה יודע הכי טוב – לגרום לאנשים לאהוב את הודו.

דורון היקר,

תודה על כל מה שנתת! ומה לי נתת? חוויה מתקנת, לגעת בהודו אחרת. הודו של נופים מדהימים, שופעי נהרות, מפלים, פלגים ואגמים.
הודו של הרים מוריקים במגוון של עצים, צמחים ופריחות משגעות.
הודו של טעמים, שמעט חזרו על עצמם.
הודו של דרכים עקלקלות, מפותלות ולעיתים מפחידות אבל הכי חשוב : הודו של אנשים!!!!
אותם אנשים שיש לך איתם קשרים שנים רבות ובזכותך יכולנו לבקר בביתם, להכיר אורחות חייהם ולחוש בנדיבותם, חם ליבם והכנסת האורחים שלהם.
עיקר תודתי לך, בגין אישיותך חסרת המניירות, הפשטות, החמלה , ההכלה ונדיבות האין קץ שלך.
תשומת הלב וההקשבה שידעת להעניק לכל אחד ואחד והנסיון לרצות ולאפשר הנאה מירבית לכל אחד וזאת למרות היותך חולה ומורכבות הקבוצה – ראויים להערכה.
העברת הידע הנרחב שלך נעשתה בצורה יפה וממצה מבלי להעמיס יתר על המידה.
החלטתך להצטרף אלינו בטיסה חזרה ארצה והדאגה שנגיע בשלום לבתינו אינה מובנת מאליה, ובזה גדולתך – דאגה ואחריות לגבי מטיילך וכל הכבוד על כך.
היה לי טיול מעניין מהנה ומלא חוויות ועל כך שוב המון תודות.

מקווה להתראות בטיולים נוספים.

תודה לרוני על הטיפול המסור והיחס החייכני והחם.
להתראות

“שלום לצוות הנפלא.
אני נמצאת בכפרון קטן בפאתי מקלוד גאנש בין דהרמסלה תחתית לעילית,מחר מתחיל המסע שלנו משפחת שליש לכוון הבית שלנו,אותו עזבנו לפני חודש ימים.
כשיצאנו ל״געת בהודו״ לא ממש ידענו מה המשמעות ל״געת בהודו״.
היום אחרי 23 ימי טיול מלאדק דרך גמו והימצל פרדש כשאנחנו מנסים להדביק את האנרגיות והקצב המטורף והסוחף של איש מטורף וסוחף, הלא הוא דורון, איש יקר יקר מאוד, היום אנחנו מתחילים לעכל את מה שעברנו, את מה שחווינו, את כל מה שדורון לימד אותנו, אם בנוגע לתרבות ההינדו, או הבודהיסטין, או הטיבטים,או סתם איך לצחוק להנות לחבק לחייך ולהיות מוגשם מכל מה שיש ומכל מה שאין.
קשה להכיל את כל מה שעברנו טעמנו הרחנו והבנו במכתב, אקצר ואומר תודה גדולה גדולה לצוות הנפלא לרוני לערן וכמובן לדורון( רועה הצאן שלנו).
תודה על הדאגה,תודה על האירגון המדהים, תודה על האחריות שנלקחת ברצינות עד הרגע האחרון, תודה גדולה על הכל כי בלעדיכם כל זה לא היה יוצא.
אוהבים מאוד, אורית יואב בן דניאל יובל ונועם שליש.

דורון החביב המסור והמתרוצץ!

בתום עשרים וחצי ימי טיול בהודו המופלאה מוענקת לך בזאת תעודת הצטיינות על:

1. גילוי בקיאות במיתולוגיה ההינדית, אמנם הזכרת רק אלפיים אלים
וציפינו שתדבר גם על 35,000 הנותרים, אבל…..תתקן ותשתפר לסיור הבא.

2. על התלהבותך המידבקת מכל מקדש מוזר או סטופה
ועל המרץ הבלתי נדלה להצטלם ליד כל אחד ועם כל אחד – כמה שירצו!
3. על אורך הרוח האין סופי שגילית להסביר כל עניין.

4. על הנדיבות רבת החסד לחלוק עימנו את פת ה’מומו’ שקנית בקרן רחוב, הבננות ושאר מיני מאכלים חשודים.

ועוד תודות רבות על הרוח הטובה, על הדאגה לפרטים הקטנים,
על ה’כיפים’ של קפה בוץ, הארוחות בטבע ו”הדברים הטובים” ברגעי השיא במעברי ההרים.
אתה אחד מאבני המקום ההודיות!

קשוב ונינוח, אוהב טבע ואוהב אדם – תודה.

לדורון –

נפגשנו לפני כשלושה שבועות
קבוצה ישראלית מאד,
עם מקדם שונות אופייני וטיפוסי
אנשים, שברובם זרים זה לזה
המעוניינים לגלות יחדיו,
משהו מקסמי צפון הודו
וממלכת לדאק,
ואתה ברוגע בידע ובאהבה
לנופים, לתושבים ולתורת הבודהא,
הובלת אותנו בתוך נופים קסומים
בראשיתיים, שנדמה לעיתים שהם אין סופיים.
מים זורמים בנחלים מלמטה
שלגים נושקים לשמים ממעלה,
נופים מדהימים שננצור בזיכרוננו
ובזיכרון מצלמותינו.
עברנו במעברי ההימלאיה הגבוהים,
נגענו בפסגות והחסרנו פעימות
למדנו להכיר את תושבי המקום
אורח חייהם, שלוות רוחם
השקט והשאנטי המאפיין אותם,
נפגשנו עם נזירים ונזירות, אנשים מעניינים
בעלי השקפת עולם אחרת ושונה,
שמה שממש כובש זאת האמונה,
שמצאו את הדרך הנכונה.
זוהי הודו,
עם השווקים האינסופיים
הקסם היופי והשקט
המתובלים לעיתים
בהמון טינופת,
ואתה דורון הצלחת להיות לנו בה,
מורה דרך רוגע
עם שפע ידע ואהבה
לתושבים לנופים ולסיפורים
לתרבות למנזרים ולמקדשים,
נטעת בנו שפע של חוויות
שעכשיו הן דחוסות ומפוזרות
לבטח הן תשקענה בלב עם הזמן,
ותלוונה אותנו בהבזקים מזמן לזמן.

אז באמת המון תודה לך דורון
שאתה כמו שאתה,
פתחת לנו את צוהר הודו
והובלת אותנו בה
בחכמה בתבונה ובאהבה רבה!