מקדש הזהב באמריטסאר
הצעות מיוחדות
04-6898088 facebook facebook facebook

מקדש הזהב באמריטסאר


מאת: צוות לגעת בהודו 13/04/19

אמריטסאר היא אחת הערים הגדולות והחשובות במדינת פאנג'אב הנמצאת בצפון – מערב הודו.

באזור זה מרבית התושבים שייכים לבני הדת הסיקהית.
את העיר אמריצר מקיפים שטחים ירוקים רחבים ובצידי הכבישים המובילים אל העיר ניצבים בתי מלאכה קטנים, פסי רכבת, מחסנים גדולים ובתים כפריים.

אמריטסאר היא עיר גדולה עם כל מה שמשתמע מכך ומאוד מומלצת לביקור אם אתם מתכוונים לטייל בצפון הודו. היא משמשת כעיר מעבר לאזורים הכפריים ויש בה שדה תעופה המשרת תיירים רבים בטיסות פנים וחוץ. ויש בה מקום אחד שכדאי מאוד להגיע אליו – מקדש הזהב.

מקדש הזהב היפהפה נמצא קרוב מאוד לכיכר המרכזית של העיר, בסביבתו עשרות גסטהאוסים לתיירים, חנויות ודוכני צד של אוכל רחוב, ממתקים וגלידות, תכשיטים ומשחקים. המראות מזכירים סיפורים עתיקים של חוצבי כתב באבן, סוחרים ועסקאות לצד טלפונים דור 3, ג'יפים וסטרבאקס בפינת הרחוב. ריקשות שבריריות נוסעות לצד אוטו-ריקשות (ריקשות ממונעות), מוניות, מכוניות ומשאיות. כמו בכל עיר גדולה בהודו נוסעים צמוד מידי, מהר מידי. הצבעים מתבלבלים עם פרצופים, איפור, טורבנים בשלל גוונים, טיקות על המצח, לחיצות יד בין אנשים.

אל המקדש זורם המון של אנשים נרגשים ומחוייכים לקראת ביקור אישי היסטורי, הנשים הסיקהיות לבושות חליפות 'פאנג'אבי' יפהפיות והולכות אחת ליד השניה, כל אחת בצבעה. הגברים הצועדים לידן לבושים בהידור על פי מיטב המסורת ההודית בלבוש סולטני. הטורבן שעל ראשם מחביא שיער ארוך שלא נגזר אף פעם ולצידי גופם משתרכת חרב ענקית, או לכל הפחות פגיון מעוקל, הממשיכים לסמן את אמונת הדת האומרת כי לוחמה למען הצדק היא חלק מהחיים.
חמושים בשפם ארוך ומסתלסל הם מסתובבים ברחובות העיר, מנציחים בלבושם את התרבות הייחודית, הסמלים שמבדלים אותם בגאווה משאר זרמי ההינדו.

 

מול הכניסה למקדש נמצא דלפק שמירת חפצים שם מתבקשים המבקרים לחלוץ את נעליהם ולהפקיד אותן עד לתום הביקור. הכל מסביב עצום, מרגש ועתיק. עשרות אנשים מתגודדים מחוץ למקדש, שוטרים ושומרים, מבקרים ומקבצי נדבות.  

נכנסים למקדש דרך שער המחולק לכמה כניסות צרות בהן דורכים על שטיח דשא סינטטי ספוג מים לטיהור. כמחוות כבוד, נשים יתבקשו לעטות על עצמן כיסוי ראש. בהודו מומלץ תמיד לקחת אתכן הנשים, שאל אפילו דק ביותר לכיסוי הכתפיים או הראש כנהוג בהודו. כך תמנעו נעיצת מבטים או חוסר נעימות אחרת מצד המקומיים.

הכניסה למקדש היא כמו מעבר למימד אחר; מהרחוב המאובק, המון האנשים, הלכלוך והצפצופים עוברים לרחבת המקדש שרוחבה כאצטדיון גדול, מרוצפת שיש לבן ועיטורים שחורים, נקייה למשעי. קדושת המקום מורגשת. כפות הרגליים היחפות מצטננות בשיש המתקרר באוויר הקריר.

צפו בתוכנית הטיול שלנו למקדש הזהב באמריצר

המקדש עצמו יפה וזהוב, מצופה זהב מכל צדדיו ונמצא במרכז אגם מלאכותי גדול המשרה נועם ושלווה. המבקרים הולכים להם בשקט ובעדינות, נשבים במראות היפים של מים וקודש. אם מגיעים למקדש לאחרה שקיעה, זוכים למראה קסום מאין כמותו, כאשר האורות מאירים על המקדש ומשתקפים באגם הגדול בו דגים גדולים הנגלים לעיתים למתבונן.

בין התיירים המקומיים מגיעים גם תיירי חוץ המתאימים עצמם לאווירה החגיגית. תור ארוך משתרך לכיוון הכניסה למקדש וכולם ממתינים בשקט מופתי, יחפים ומכבדים אחד את האחר. מסתכלים על האגם היפיפיה בזמן ההמתנה, האווירה קסומה ואוצרת בתוכה געגוע, התרגשות, עוצמה ורוחניות יחד.

האמונה הסיקהית מושרשת בכל אחד ואחת מבני העדה, אין חלוקה של חילונים או דתיים – כולם מאמינים. במקדש הזהב שבאמריצר אפשר להרגיש זאת בעוצמה רבה. המקדש מקבל אליו כל אדם ללא הבדל דת, גזע או מין והוא פתוח בארבע כניסות שונות, מזמין כל מי שחפץ מתוך אמונה שכולם שווים.
כשמגיעים לסוף התור נגלה מחזה יוצא דופן – שם יושבים להם עדת נגנים המנגנים את 31 המקטעים של התפילה בכלי נגינה הודים מסורתיים. נגן הרמוניום, כלי מיתר ומתופף יושבים סביב נושא תפילה אחד. מכונסים בעצמם ובתפילה שעות ארוכות, מול קהל צופה ומתחלף.
הסיקהים, ההולכים באמונתם אחרי מדרשם של הגורו נאנאק אינם משתחווים לפסלים אלא מאמינים לכתוב בספר הספרים שכתבו הגורואים בשושלת המורים המקודשים. במרחב המקדש אפשר להבחין באנשים היושבים וקוראים מתוך ספר גדול, מחזקים את העבודה הפנימית. האמונה של הסיקהים היא לחוכמה הכתובה בספר ולהעמקת הידע.

בצד המקדש חדר אוכל המזמין אליו כל מי שזקוק למנה חמה, צלחת 'טאלי' של דאל וקטניות לארוחת ערב, אוכל פשוט לכל נזקק מנוגב בצ'פאטי ולעיתים מלווה גם ביוגורט. זוהי מסורת עתיקה עוד מימי גורו נאדאק שהזמין את כל התלמידים שלו לאכול טרם הלמידה, עשירים או עניים – כולם אוכלים יחד ובאותו הזמן. בדומה לניקיון המרחב גם המטבח נקי מאוד ומצוחצח כפועל יוצא לעבודת הקודש התמידית.

חוויות הביקור במקדש מיוחדת וחד פעמית. נכון, יש בהודו המון מקדשים אך מקדש הזהב הוא גדול, מפואר ומרשים במיוחד. כמו גם המבקרים המקומיים שמגיעים אליו ויוצרים זיכרון בלתי נשכח.